ורובייב נ' "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט השלום בתל-אביב, עקב קיומה של תניית שיפוט. לאחר שעיינתי בבקשה להעברת הדיון, בתגובה לה ובתשובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

אפרט להלן:

1. ביום 4/2/08 נחתם הסכם לרכישת רכב בין התובע, ניקולאי ורובייב ( להלן: "המשיב") לבין הנתבעת, "מאיר" סוכנות חברה למכוניות ומשאיות בע"מ ( להלן: "המבקשת").

2. עניינה של התביעה נשוא הבקשה הינה תביעה כספית, ללא הוכחת נזק, כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה ביום 7/2/12, אשר במהלכה, לא נפתחו כריות האוויר ברכב אשר נרכש ע"י המשיב , מידי הנתבעת בהתאם להסכם מיום 4/2/08. מבלי להיכנס לפרטי התביעה, יצוין כי עיקר המחלוקת בפרשה שבפנינו, נסובה סביב תקינות כריות האוויר ברכב והסיבה שבגינה, לא נפתחו כריות האוויר בעת קרות התאונה.

3. בבקשתה להעברת הדיון עקב העדר סמכות מקומית, ציינה המבקשת כי בהסכם ההזמנה של הרכב, אשר נחתם בראשל"צ ואשר חתום ע"י המשיב, נקבעה תניית שיפוט בלעדית וייחודית הקובעת כי כל סכסוך או מחלוקת בנוגע להסכם, יובא בפני בית המשפט המוסמך בת"א- יפו (להלן: "תניית השיפוט").

העתק מההסכם להזמנת הרכב, צורף כנספח לבקשה.

4. סעיף 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, קובע כדלקמן:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

כב' השופט (בדימוס) אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009) בעמ' 40-39 מתייחס להסכם שיפוט ומציין:

"תקנה 5 דנה במקרה שבו קיים הסכם מוקדם בין המתדיינים הפוטנציאלים בעניין מקום השיפוט בסכסוכים עתידיים. תובענה בין בעלי הדין הקשורים בהסכם בדבר מקום השיפוט, תוגש בבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום שיפוט הנקוב בהסכם. אם לא נקבע בהסכם, כי מקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, נתונה לתובע הברירה להגיש את התובענה במקום המוסכם או באחד מבתי המשפט המוסמכים על – פי תקנות 3 ו-4. אם לא נקבע בתניית השיפוט שהיא ייחודית, יראו בה תניה הקובעת סמכות שיפוט מקבילה. אם לא צוינו בתניית השיפוט המילים כמו: 'בלבד' או 'אך ורק', יש לראות בתניה משום קביעת שיפוט מקביל ולא ייחודי".

5. בשורה של פסקי דין בהם הוכח דבר קיומה של תניית סמכות שיפוט מקומית ייחודית מוסכמת, בתי המשפט כיבדו את הסכמת הצדדים, אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים המצדיקים חריגה מההסכמה.

6. מכאן שכאשר בין הצדדים קיימת תניית שיפוט באשר לסמכות המקומית לדון בסכסוכים בגין ההסכם, תוגש התובענה לאותו בית משפט אשר עליו הסכימו הצדדים. המשיב, בענייננו, בחר להגיש את תביעתו, שלא בהתאם לתניית השיפוט שנקבעה בהסכם בין הצדדים, אלא לפי מקום מגוריו.

7. המשיב בתגובתו לבקשה אכן מאשר כי חתם על הסכם מיום 4/2/08 בראשון לציון, הכולל תניית שפוט ייחודית זו. לצד זאת, הוא טוען כי הינו נכה , חרש ואילם מלידה, אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית ומבין אך את שפת הסימנים. לטענתו, תוכן הסכם ההזמנה עליו חתם הינו בעברית, בכתב קטן ובלתי קריא ונגיש עבורו. ההסכם לא היה מובן לו ולא נעשה כל מאמץ מצד המבקשת, לתרגם לו את התוכן או להתאים את הטקסט להבנתו. כמו כן מפנה המשיב לכך שהנתבעת הינה תאגיד בפריסה ארצית, וככזו ניתן להגיש כנגדה תביעה בכל בית משפט בתחומי המדינה.

8. טענתו של המשיב לפיה חתימתו על תניית שיפוט זו נעשתה שלא ביודעין עקב נכותו, לא נתמכה כלל בתצהיר. כמו כן, ניתן היה לצפות מהתובע כי מידיעתו האישית והיכרותו את מגבלותיו הוא, היה עליו בעת מעמד חתימת חוזה ורכישת רכב, להצטייד במלווה אשר יוכל לתרגם לו את ההסכם עליו הוא חותם, או למצער היה עליו לדרוש את תרגומו לפני חתימתו עליו.

9. כמו כן, חזקה על המשיב, כי באשר יכול ומסוגל היה לנהל את המו"מ לקניית הרכב נשוא התביעה ואף לחתום על ההסכם, יכול ומסוגל היה לקרוא את ההסכם ו/או לבקש כי הוא יתורגם לו.

10. גם טענת המשיב לפיה העברת הדיון לתל- אביב תקשה עליו לאור מצבו הכלכלי, אינה מתקבלת עליי, הן לאור היותו מיוצג בהליך זה והן בשל העובדה כי ניהול משפט בתל-אביב לבעלי דין הגרים באזור אשדוד/אשקלון, אינו מהווה אי נוחות ו/או קושי כלכלי, עד כדי שיצדיק את ביטול תניית השיפוט, המוסכמת בין הצדדים. ראה לעניין זה האמור בבר"ע (ב"ש) 5092/96 פשס נגד בנק לאומי לישראל בע"מ דינים מחוזי, כרך כו (5) 625.

11. למעלה מן הנדרש יצויין, כי לא רק תניית השיפוט הייחודית מובילה את ברור התובענה למחוז ת"א: רב רובן של הזיקות לקביעת מקום סמכות מקומית הקבועות בתקנה 3 (א), מובילות אף הן לכך שעל ברור התובענה, להתנהל במחוז ת"א, וביניהן: מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע ומקום יצירת ההתחייבות.

12. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה וקובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה, נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית בהסכם שבין הצדדים. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) , התשמ"ד- 1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט השלום בתל-אביב.